אנחנו רגילים להצהרות לוחמניות של חברי הכנסת החרדיים נגד בית המשפט העליון ופסיקותיו, המקבלות ביטוי נחרץ על במת הכנסת ובכלי התקשורת המגזריים. אלא שמראיונות נרחבים שהעניקו ח"כים לביטאון לשכת עורכי הדין – לקראת כינוסה השנתי ה 16 – עולה תמונה שונה ומורכבת, בה הם דווקא מחמיאים למערכת המשפט הישראלית, ומביעים אמון מה לצד הסתייגות מעודנת.

"אני מאמין מאוד במערכת המשפט הישראלית", אומר לביטאון ח"כ יואב בן צור מש"ס, שעה שראש מפלגתו אחראי לאחד הקמפיינים הגדולים שקעקעו את הלגיטימיות של מוסד זה. "יש לי ויכוחים כאלו ואחרים עם ביהמ"ש, אני לא תמיד אוהב את הפסיקות שמתקבלות שם, בעיקר לא בנושאי דת ומדינה. לתחושתי, בנושאים אלו אנחנו מתחילים מנקודת מוצא נמוכה".

בן צור ממשיך: "הייתי שמח שיתנהל בישראל המשפט העברי אבל אני יודע שהמציאות היא אחרת, ולכן, אין לנו בית משפט אחר". בהמשך הראיון הוא חוזר ואומר: "מאחר שאני נמצא בית המחוקקים הישראלי ואין לנו משהו אחר, אנחנו צריכים לאמץ את בית המשפט העליון".

גם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, ששטח בפני כתב הביטאון את משנתו הסדורה נגד בג"צ, ידע למצוא גם נקודות חיוביות במערכת המשפט. "בכל הדברים האחרים הנוגעים לחיי היום-יום יש לי אמון מלא בבית המשפט. זאת מערכת משפט מהטובות בעולם, אבל זה בכל הנוגע לדברים מקצועיים ולא להשקפות עולם".

"יש לי אמון מלא במערכת המשפט בישראל ואני מקבל בהכנעה את פסיקותיה", אלו דבריו של ח"כ יעקב מרגי לביטאון הלשכה. "עם זאת, אני מלה שקוראים לא אחת לשדרג את המערכת, לרענן ולחזק את הבקרה על תפקוד מערכות התביעה. זה לא בא מתוך התרסה או הבעת אי אמון אלא מתוך רצון לחזק את האמון במערכת".

האם דבריהם המפויסים-משהו של הנציגים חרדיים מבטאים את הגישה השגרתית או שמא הם נאמרו בהשפעת הבמה המכובדת שקיבלו והרצון להישמע בה יותר ליברליים או מחושבים? מה שברור מעל לכל ספק הוא שהשיח הציבורי סביב סמכויותיו של בית המשפט הישראלי ימשיכו להעסיק בזמן הקרוב את כלל החברה בישראל, החילונית כמו החרדית, ויחדדו את הבדלי השקפת העולם המקבלים ביטוי בולט ביחס אליה.